אמלגם- סתימות אפורות, סתימות כסף

משמעות המילה אמלגם: תרכובת.

זו תרכובת של אבקות מתכת שונות (כסף, נחושת, בדיל) מחוברת עם כספית נוזלית. תרכובת זו יוצרת גוש גמיש שרופא השיניים מחזיק בזהירות עם כפפות ו"מחזיק" אמלגם (כדי לא לגעת בחומר הרעיל, כספית) ודוחס אותו לתוך החור שבשן.

אחרי כמה דקות של דחיסה עם מכשיר מיוחד, החומר מתחיל להתקשות ומסיים את התקשותו אחרי כשעתיים. במהלך שעתיים אלו מומלץ לא לאכול על הסתימה כדי למנוע התפרקותה. במהלך העבודה מתפזרים חלקיקים שונים של התרכובת בחלל הפה ולפעמים נבלעים על ידי המטופל.

בשנים הראשונות של השימוש באמלגם (תחילת המאה ה-20) רופאי השיניים היו לוקים במחלה קשה הנקראת SATURNISM שהיא הרעלת כספית. מאז רופאי השיניים למדו להגן על עצמם עם כפפות ומחזיק אמלגם, כדי לא לגעת בחומר הרעיל.

עם קביעתה של סתימת אמלגם בפה מתחיל תהליך של oxidation-reduction בין הסתימה החדשה לסתימות ישנות או לכתרים. הגרוע ביותר, כלומר מה שגורם לפירוק הרב ביותר, הוא סמיכות של סתימת אמלגם עם כתר על בסיס זהב או מתכת חצי אצילה (הנפוץ ביותר בקופות החולים והגרוע ביותר מבחינה אנרגטית וחשמלית).

הרוק הוא מיץ העיכול הראשון שהמזון פוגש. כמו כל מיץ עיכול תפקידו לפרק. הוא מורכב מיונים שונים, חלבונים, אנזימים רבים ומרכיבים של המערכת החיסונית.

יש עיקרון בכימיה אשר אומר כך: אם 2 מתכות נמצאות בתמצית יונית, נוצר ביניהם תהליך של oxidation-reduction וזרם חשמלי. אחת המתכות הופכת ל"אנודה"-Anoda (מקבלת יונים והופכת ל+) והשנייה הופכת ל"קתודה"- Cathoda (נותנת יונים והופכת ל-).

בין הפלוס למינוס נוצר מעגל חשמלי המחובר עם הרוק ותהליך החלפת היונים ופירוק המתכות ממשיך כל עוד המתכות נמצאות בפה.

לאן הולכים היונים הללו ?

חלק נדבק למתכת השנייה וחלק נבלע עם הרוק וחודר לרקמות הרכות- כך שנים על גבי שנים. לא מרגישים את התהליך בדרך כלל- רק יחידי סגולה רגישים במיוחד ירגישו טעם של מתכת או זרם חשמלי (כמו תחושת צריבה).

כמובן שבדיקת רופא שיניים לא תועיל, אלא אם כן רופא השיניים עבר הכשרה מיוחדת של רפואת שיניים הוליסטית ביולוגית.

הסרת אמלגם

אם מסירים את הסתימות ללא פרוטוקול, עלול להיגרם יותר נזק מתועלת. מדוע ?

הסרת אמלגם אצל רופא שלא עבר הכשרה ולא מכיר את הפרוטוקול של ה-IAOMT: International Academy of Medicine & Toxicology ויקדח באמלגם עם סקשן רגיל וכתוצאה מכך כל האדים, החלקיקים והחיידקים הנוכחים במקום יתפזרו לכל חלל הפה וייבלעו לתוך החלקים הפנימיים של הגוף.

חשוב מאוד להסיר אמלגם עם הגנה

הפרוטוקול השלם יפורט להלן-The Protocol :

נציג את דרגות שונות של הגנה:

1. ללא הגנה – סקשן רגיל של רופא שינים.
2. הגנה מינימאלית – סקשן מיוחד אשר חובק את השן והקידוח מתבצע דרכו.
3. הגנה בינונית – התקנת סכר גומי מסביב לשן, אשר חוסם את כל הפה ומשאיר רק את השן.
4. הגנה מקסימאלית – מתקינים סכר גומי מסביב לשן. בנוסף המטופל נושם דרך מסכת חמצן המבטיחה נשימה ללא חלקיקי אמלגם או אדים למיניהם.

הפרוטוקול מתייחס גם להכנה נכונה להסרת אמלגם עם תוספי מזון.

למה זה כדאי ?

כי יש איזון בין כמות הכספית הנמצאת בפה לכמות הכספית שברקמות הרכות (אחרי הוצאת אמלגם מהפה נוצר מצב של הפרת איזון וכספית ומתכות כבדות שונות משתחררות מהרקמות לתוך זרם הדם. מאוד חשוב בשלב הזה שהגוף יהיה מוזן בתוספים מתאימים שקושרים את המתכות הכבדות החוצה דרך השתן והצואה.תוספים אלו משמשים לתקופה של ההוצאה ולאחריה.

כדאי בהמשך לעשות תהליך הנקרא: Detoxification Process.

בין התוספים המומלצים:

הומאופתיה, פורמולות מיוחדות להסרת אמלגם.

• אצות ים: Chlorella, Spirulina.
• חומצה אלפא ליפואית.
• ALA-Alpha linoleic acid.
• ויטמין Sclareol ,A ,C ,E ואנטי-אוקסידנטים שונים.

כל מטרת התהליך של הוצאת האמלגם היא להוציא רעלנים מהגוף.

התועלת ? גוף נקי מרעלים מתפקד טוב יותר, התועלת היא בריאות נטו.

חומרים לבנים להחלפת סתימות אמלגם

גם בחומרים לבנים הנקראים "חומרים מורכבים " יש רעלנים כמו Bisphenol A . חשוב מאוד להחליף חומר רעיל בחומר אחר שאיננו רעיל. ברוב הסתימות הלבנות הקיימות בשוק הישראלי קיים חומר דמוי אסטרוגן הנקרא Bisphenol A. חשוב מאוד להקפיד שלא יהיה Bisphenol A בחומר השחזור החדש.